דחיית תביעה נגד ג'ייד - דניה קוסמטיקס ומגה רחובות "רשת הריבוע הכחול"

א.         רקע:

1)         זוהי תביעה כספית של גב' מזל ברזה נגד חברת קוסמטיקה בשם "ג'ייד" - דניה קוסמטיקס בע"מ (נתבעת 1) ו-רשת הריבוע הכחול בע"מ (נתבעת 2).

            עילת התביעה - כוויה ביד שנגרמה לתובעת לטענתה כתוצאה משימוש במוצר כלשהוא של הנתבעת.

            מכירת הקרם נעשתה בחנות של נתבעת 2.

2)         בסיכומיו, טוען עו"ד זרסקי כי ככל הידוע לו, לא הגישה נתבעת 2 כתב הגנה בתיק, ולא היא. (ר' ס' 10 לסיכומים).

            בכל מקרה מיוחסת לנתבעת 2 - ברמיזה - אחריות מכוח היותה בעלת החנות בה ארע הנזק. (ר' סעיף 1 לתביעה).

            הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה ביום 11.12.04 בו מסרה גירסה ובו כפרה בכל אחריות שלה לנזק הנטען.

            לדעתי, ניתן לקבוע כבר עתה כי לנתבעת 2 אין כל אחריות שהיא כלפי התובעת, אפילו אם הנזק התרחש בשטחה שכן לא בכל מצב אחראי מחזיק במקרקעין לכל נזק שנגרם ברשותו.

            ראה, למשל, דברי השופט ריבלין ע"א 3510/99 פד"י נה'(5)826, והמובאות המצוטטות על ידו.

            בכך הסתיים תפקידה של נתבעת 2 במשפט זה, מבחינת התובעת, מבחינת הנתבעת ומבחינתי.

3)         נתבעת 1, דניה קוסמטיקס בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הגישה כתב הגנה ארוך ומפורט, הדוחה את כל טענות התובעת.

            אין בכתב ההגנה התייחסות לעובדה כי הקרם מושא התיק עבר בדיקה מקצועית ונמצא תקין.

            לו כך נטען היה, כמובן, מקום להגשת כתב תשובה.

            נושא הבדיקה עלה רק במהלך השמעת הראיות.

ב.         הרקע העובדתי:

1)         ביום 8.4.04 נכנסה התובעת לחנות של הנתבעת 2 ברחובות ופנתה למחלקת הקוסמטיקה. במקום זה ניצבה אותה עת דיילת של הנתבעת אשר הציעה לתובעת לנסות קרם מסויים מתוך שפופרת המכונה "טסטר" שכן הקרם שבה מיועד לניסוי על לקוחות.

            וכך היה. הקרם נמרח על ידה של התובעת, וזמן קצר אחר-כך (טוענת התובעת) היא החלה לחוש בצריבה קשה ובאדמומיות קשה, אשר מצבן הלך והחמיר עד כי פנתה לחדר מיון בבית חולים "קפלן" 3 ימים לאחר מכן.

            התובעת העידה כי ביקשה מהדיילת קרם לעור פנים עדין.

            מנהלת הנתבעת העידה כי אין להם כלל סוג כזה של קרם כך שהדיילת לא יכולה היתה להעתר לפנייה זו.